טנטרה — זו חוויה של אחד המכילה שניים!

הבטים של טנטרה-

טנטרה היא מדע אודות פיתוח המודעות והיא מיועדת לפיתוח המודעות. מדובר בפיתוח המודעות מאחר שאין דבר חשוב יותר מתהליך דינמי המצוי בשינוי מתמיד. מודעות אינה קבועה, אלא תהליך המשתנה באופן תמידי. הוא משנה כיוון ואינטנסיביות לפי הנתונים הפיזיים והאנרגיה של השואף להגיע למודעות, שעת יממה, ביוכימיה ופיזיולוגיה של הגוף בכל רגע נתון.

טנטרה היא מדע אודות תהליך זה והיא מיועדת לתרגולו והתעצמותו על מנת לשמור על רצף המודעות במצבי תודעה השונים ממצב תודעה היום-יומי. בתרגולים מתקדמים (אך ורק מתקדמים) מדובר בשימוש באמצעים בעלי עוצמה כגון יחסי מין, וחומרים משנים תודעה.

טנטרה היא מדע אודות הטרנספורמציות הפנימיות של הגוף ותודעה האנושית. לכן אין טעם לשפוט טנטרה לפי הטקסים או הדברים החיצוניים והנלווים. התרגול נכון רק אם הוא מוביל לשינויים פנימיים. באופן דומה, ניתן ללטש בלי סוף את הסגנון ואת התנועות של אייקידו וטאי צ’י צ’ואן, לבצע במיומנות את כל סדרות התרגילים, אך תהיה זו ברכה לבטלה וריק מתוכן אם בפנים, בתוך גוף והנפש שום דבר לא משתנה בעקבות העבודה הפנימית המכוונת והמודעת.

טנטרה היא מדע אודות הכרות עם עצמך ועם היקום באמצעות המיניות הקוסמית (שתמונה בכל אדם מהיוולדו ועד מותו) זו היא אנרגיית החיים המפעילה את הכל.

טנטרה היא מדע אודות אינטרקציה בין גבר ואישה. מדע אודות שילוב היסוד הגברי והיסוד הנשי בתוך האחד.

טנטרה היא מדע אודות השילוב בתוך האחד של שני היבטי המודעות:

1) התעמקות מעשית בתחום הנחקר.

2) קבלה מלאה וללא תנאי של התחום בו מתעמקים.

טנטרה היא מדע אודות המגע, מגע עם עצמנו ועם העולם סביבנו.

בתוך מגע זה אנו צריכים לצלול לעומק התחום הנחקר, אחרת המגע יהיה שטחי. לכן לצורך לימוד עצמי ולימוד החיים יש לצלול עמוקות לתוך רגשותינו ולחוות אותן באופן מוחלט – להתעמק בזעם, צחוק, דמעות, שמחה, סקס, אלכוהול ומוות.

והנקודה השנייה היא שיש לקבל באופן מוחלט את כל מה שפוגשים בדרך ההתעמקות בתופעות הנחקרות. יש לקבל את הכל באופן מלא ומוחלט, ללא דחייה או הכחשה. כך חווים את היסוד הגברי ואת היסוד הנשי. היסוד הגברי הינו התעמקות, התקדמות וחיפוש ואילו הנשי – יכולת לקבל.

כאשר משלבים את היסודות האלה מתרחשת התמזגות הגבולות ומופיעה אפשרות לצמיחה ביכולת להיות מודע, הטרנספורמציה של ההאחד ושל אינטנסיביות במודעות שלו.

אם לא חווים את היסוד הראשון, לא תהיה תנועה, חיפוש ושאיפה קדימה. המודעות תהיה חד-גונית ומקובעת.

אם לא חווים את היסוד השני, קבלה – תהיה תנועה, אך ללא צמיחה. צמיחה ושינוי מתרחשים תמיד כאשר סופגים את מה שמסייע להם. כך הפרח צומח כאשר הוא ניזון ממים מתוך הקרקע והתינוק גדל כאשר הוא ניזון מחלב האם.

אהבה משלבת את שני התהליכים האלה. בחלק מהמסורות הרוחניות מצב מיסטי זה מהווה את המטרה הסופית של תרגול, אבל ספק אם זה נכון. כאשר מצב מסוים סופי, אז השינויים, הטרנספורמציה והתנועה נפסקים. הרעיון של אהבה נישא לשווא לעתים קרובות ובמקום מצב מסוים מגדירים אותו כפעולות מסוימות. אומרים אפילו «לעשות אהבה.» נשאיר את ההגדרה הזו על אחריותם של אנשים שהגו אותה, כי אחרי הכל, אנשים מכנים באותה מילה תופעות שונות לפי ההתפתחות השכלית, הנפשית, האנרגטית וכו’. ננסה שוב לספק הגדרה מתאימה בהקשר זה.

כלומר, אהבה היא מצב מיוחד של הנפש, השכל והלב של ההאחד/ת, הכולל בתוכו אושר פנימי, טוּב ללא סיבה חיצונית, שימחה ועניין זהה כלפי כל הסובב, המאפשרים לו להתייחס לכל הדברים בעולם בהתלהבות אמתית ולחוות את היסוד הראשון של התעמקות באופן רך ועדין, עם התרגשות של חוקר מבלי להרוס.

ובנוגע ליסוד השני, נוכל גם לומר שלקבל משהו ללא אהבה באופן טוטאלי פשוט אינו אפשרי, לא תהיה זו קבלה מוחלטת. אם לב החוקר אינו מלא באהבה, תהיה זו חוויה מותחמת בגבולות ומודעות שלנו שוב תקפא במסגרת המגבלות.

במסורת הטנטרה מתבטא יסוד זה במצב תודעתו של האחד/ת: «הכל הוא אלוהים!» וזה כולל הכל – אושר פנימי, טוּב, שמחה ועניין זהה כלפי כל הסובב.
 
One Response
  1. A WordPress Commenter Ответить

    Hi, this is a comment.
    To get started with moderating, editing, and deleting comments, please visit the Comments screen in the dashboard.
    Commenter avatars come from Gravatar.

Leave a Reply